מה זה בכלל אומר? איך עושים את זה?
ולא פחות חשוב, איך זה יכול לעזור לילדים שלכם?

לפני שניכנס לנושא הזה, אשתף קודם מעט על תרפיה במשחק, או בשמה המוכר ״טיפול במשחק״.

תרפיה במשחק (Play Therapy) היא התערבות טיפולית ״ממשפחת הטיפולים הרגשיים״. זהו טיפול אקספרסיבי (הבעתי) שמטרתו לסייע לילדים עם קשיים רגשיים, התנהגותיים או חברתיים.  
הטיפול במשחק מאפשר לילדים זמן ומרחב להביע את עצמם באופן לא מילולי, דרך המשחקים שבחדר ובשיתוף המטפל. המטפל מצידו, שואף לאפשר לילדים לשחק וליצור בחופשיות, ועם זאת, לקבוע גבולות לסביבה זו.

חשוב לציין כי ״כללי החדר המשחקי״, הגבולות, הינם אחד מעמודי התווך של השיטה הטיפולית. הגבולות יהיו מעטים ככל האפשר אבל ברורים ופשוטים להבנה עבור הילד. הגבולות יכללו למשל ענייני בטיחות וזאת על מנת לוודא שאף אחד לא ייפגע או ייפצע ושאפשר לשחק בחדר בצורה בטוחה וכזו ששומרת על כל הצדדים -ילד, מטפל ומשחקים.

מה הכוונה בעקביות בהקשר הטיפולי? 

עקביות בטיפול נתפסת כנדבך משמעותי וחשוב להצלחת הטיפול. מפגשי הטיפול במשחק מתקיימים על בסיס שבועי, ונקפיד לשמור על אותה מסגרת זמן, יום ושעה. כמו כן, המטפל יוודא שהמפגשים מתחילים ומסתיימים בזמן. כדי לשמור על מסגרת הזמן למשל המטפל מעדכן את הילד מספר דקות לפני תום הפגישה, זאת כדי שהוא לא יהיה מופתע שנגמר הזמן, וייאפשר לילד ״לסגור״ מנטלית את המפגש.  עקביות וגבולות ברורים מפחיתים חרדה אצל ילדים, זאת היות והם יודעים למה לצפות ושאינן צפויות ״הפתעות״.

אם זיהיתם שילדכם נאבק בשינויים או מעברים, תוכלו להפיק תועלת על ידי יצירת  עקביות בסביבתו.

כיצד ניישם עקביות גם בבית? כמה כלים פרקטיים

בקליניקה זה נראה כמהלך פשוט ובכל מקרה זהו חלק המוטל על המטפל, אך איך אתם ההורים יכולים ליישם את זה בבית כאשר ישנן לא מעט הפתעות? אז הנה כמה רעיונות, ולמקרה שתהיתם, לא צריך לקדש את העקביות ב 100%, חשוב גם לשמור על גמישות!

בבית, אתם כהורים יכולים לייצר עבור או עם הילדים לוח זמנים ויזואלי. בלוח הזמנים הזה תוכלו להציג את שגרת היום, בעיקר קצוות של בוקר וערב, וכן פעילויות המתוכננות לאותו השבוע (בית ספר, חוגים, תאריכים חשובים ועוד). אם תבחרו לעשות זאת האפשרויות שברשותכם אינן מוגבלות ותלויות רק ביצירתיות שלכם 🙂

תוכלו להציג את הפעילויות המתוכננות על גבי הלוח דרך ציורים או גזרי עיתונים למשל (ולא במילים) על מנת להמשיג לילד טוב יותר את התוכן. זוהי גם דרך משחקית יותר שילדים מכירים ומקבלים לרוב טוב יותר ממילים.

לדוגמה: שגרת הבוקר עשויה לכלול ציור של מברשת שיניים, חולצה ומכנסיים (כאמצעי שמדגים החלפת בגדים לגן או לבי״ס), כוס וצלחת (כמדגימי ארוחת בוקר); תחילת היום במסגרת החינוכית יכול להיות  להיות מצויר עם חצר ומשחקים או ספרים, בניין, מורים וילדים; שגרת ערב עשויה להיות מיוצגת באמבטיה, צלחת (ארוחת ערב), מברשת שיניים, ומיטה. אם שגרת היום של ילדכם מוגדרת בשעות קבועות פחות או יותר ניתן לצייר שעון עם הזמנים התואמים. 

ככל שתהיו יצירתיים, ואף תשתפו את הילדים בהכנה היצירתית כך תזכו בזמן איכות משותף, הכרה, צחוק וחיבור נוסף עם ילדכם.

אך מה עם הגמישות?
הרי לא נרצה לגדל ילדים ״מקובעים״, צריך גם לדעת לצאת מהקופסא.
אני מציעה לשמור על פעילויות אחר הצהריים כמקום של גמישות וזה כמובן בהתאמה לפעילויות הילד. למשל, אם הוא משתתף בחוגי העשרה (ספורט, דרמה, מוזיקה, קריאה, מתמטיקה וכו'), אלו יצויינו בלוח החזותי שבניתם, יחד עם זאת חשוב להשאיר מקומות ריקים, בהם תוכלו להכניס אימג׳ או ציור שבחרתם עם ילדכם שייצג חופשיות וספונטניות (ניתן גם להשאיר ריק אך חשוב לתמלל עבור הילד את המשמעות).

כשתסתכלו יחד עם הילד בערב או בבוקר על הלוח, ותדברו על מה ״שצפוי היום / מחר״, תוכלו להזכיר ולדבר על הדברים שקרו וגם על אלו שהשתנו אם היו כאלה, למשל חוג שהתבטל אם המורה לא הגיע; דברו מה עשיתם במקום ואיך זה תפס אתכם, אפשר גם להוסיף הומור, ואם ניתן גם לחזק את הילד על יכולותיו בהתמודדות עם השינוי. וגם אם הכל היה כמתוכנן, תוכלו להעצים את הילד על הישגיו, ולדבר על מה שבחרתם לעשות במקומות ״החופשיים״ שבלוח.   

לסיכום, לוח הזמנים החזותי יכול לסייע לילדים בכך שהם יידעו למה לצפות והאי וודאות תפחת, אך חשוב לא פחות ואפילו יותר שהלוח החזותי ייאפשר גם מקום של גמישות וקבלת שינויים כיון שאלו חלק מחיינו וחיי ילדינו. 

יש לכם שאלות נוספות? מוזמנים לכתוב לי hagit.playtherapy@gmail.com