תראפליי היא שיטת טיפול דיאדית (הורה-ילד) המזמינה את ההורה להיות חלק פעיל בטיפול, ושניהם נמצאים יחד עם המטפל בחדר. 

תראפליי פותחה בארה״ב בשנות ה- 70׳ ע״י אן ג'רנברג ופיליס בות', היא מבוססת על תיאוריית ההתקשרות, וממוקדת במערכת היחסים תוך עבודה ישירה עם ההורה והילד. 

מטרת העל בתראפליי הינה לייצר יחסי קרבה ואמון בין ההורה לילדו, לסייע לילד להתגבר על קשייו, ולהוביל אותו לזנוח את ההתנהגויות השליליות ולקדם התנהגויות, תחושות ורגשות חיוביים.

הייחודיות של תראפליי היא בכך שהיא בעיקרה משחקית ולא שיחתית, למעשה המשולש של ילד-הורה-מטפל משחקים יחד, תוך כדי הובלה של המטפל. המשחקיות והחוויתיות מאפשרת עבודה תרפואיטית בצורה בלתי מילולית, ״עוקפת קוגניציה״ והתנגדויות.

בבסיס התפיסה שככל שמערכת היחסים שבין ההורה לילד תהיה קרובה וחיובית יותר, הילד ירגיש בטוח בעולם, כך מעגלי החיים הנוספים יושפעו לטובה, והתנהגויות הילד יהפכו תואמות, תורמות וחיוביות יותר. 

בתראפליי המטפל מוביל את הפגישה הטיפולית, ולאחר תצפית בהורה והילד, הוא בוחר את המשחקים והפעילויות המתאימים להם ומייצגים את ה ״כאן ועכשיו״, תוך קידום דפוסים טבעיים של אינטראקציה בריאה. המשחקים מייצגים ארבעה צרכים מרכזיים ביחסי הורה-ילד: גבולות, קרבה בין השניים, תחושת ״הענקה וטיפוח״, והתאמת אתגרים ליכולות הילד. הפעילויות ייאפשרו עבודה רב חושית כדי לחזק את החוויה הרגשית החיובית גם אצל הילד וגם אצל ההורה. 
בתראפליי ההורה והילד יכולים לשחק גם בבית את המשחקים שלמדו, ובכך התהליך הטיפולי נתמך יותר ויצירת השינוי מהירה יותר. 

למי תראפליי יכול להתאים?

גישת התראפליי מותאמת לסייע לטווח גילאים רחב, אך בבסיסה מתאימה לגילאי 3 עד 12. בשילוב טכניקות נוספות תראפליי יכולה לסייע גם לבני נוער. 

תראפליי נבחנה והוכחה כמוצלחת בטיפול בילדים עם קשיים מסוגים שונים, ביניהם:

• ילדים עם קשים רגשיים, קשיי הסתגלות, או פרידה
• ילדים עם קשיים חברתיים, וקושי בתקשורת  
• ילדים עם בעיות קשב או בעיות התנהגות
• ילדים עם קשיים בויסות הרגשי
• ילדים על הספקטרום האוטיסטי
• ילדים מאומצים, או באומנה
• ילדים שחוו טראומה משפחתית או רפואית
• מקרים אחרים בהם חל שיבוש בהתפתחות התקינה של קשר הורה ילד

לאתר הבית של תראפליי ארה״ב

בנוסף לטיפול הדיאדי, קיים טיפול נוסף – טיפול במשחק (קרא עוד).

רוצים עוד מידע? יש לכם שאלות? מוזמנים לכתוב לי hagit.playtherapy@gmail.com

מה זה בכלל אומר? איך עושים את זה?
ולא פחות חשוב, איך זה יכול לעזור לילדים שלכם?

לפני שניכנס לנושא הזה, אשתף קודם מעט על תרפיה במשחק, או בשמה המוכר ״טיפול במשחק״.

תרפיה במשחק (Play Therapy) היא התערבות טיפולית ״ממשפחת הטיפולים הרגשיים״. זהו טיפול אקספרסיבי (הבעתי) שמטרתו לסייע לילדים עם קשיים רגשיים, התנהגותיים או חברתיים.  
הטיפול במשחק מאפשר לילדים זמן ומרחב להביע את עצמם באופן לא מילולי, דרך המשחקים שבחדר ובשיתוף המטפל. המטפל מצידו, שואף לאפשר לילדים לשחק וליצור בחופשיות, ועם זאת, לקבוע גבולות לסביבה זו.

חשוב לציין כי ״כללי החדר המשחקי״, הגבולות, הינם אחד מעמודי התווך של השיטה הטיפולית. הגבולות יהיו מעטים ככל האפשר אבל ברורים ופשוטים להבנה עבור הילד. הגבולות יכללו למשל ענייני בטיחות וזאת על מנת לוודא שאף אחד לא ייפגע או ייפצע ושאפשר לשחק בחדר בצורה בטוחה וכזו ששומרת על כל הצדדים -ילד, מטפל ומשחקים.

מה הכוונה בעקביות בהקשר הטיפולי? 

עקביות בטיפול נתפסת כנדבך משמעותי וחשוב להצלחת הטיפול. מפגשי הטיפול במשחק מתקיימים על בסיס שבועי, ונקפיד לשמור על אותה מסגרת זמן, יום ושעה. כמו כן, המטפל יוודא שהמפגשים מתחילים ומסתיימים בזמן. כדי לשמור על מסגרת הזמן למשל המטפל מעדכן את הילד מספר דקות לפני תום הפגישה, זאת כדי שהוא לא יהיה מופתע שנגמר הזמן, וייאפשר לילד ״לסגור״ מנטלית את המפגש.  עקביות וגבולות ברורים מפחיתים חרדה אצל ילדים, זאת היות והם יודעים למה לצפות ושאינן צפויות ״הפתעות״.

אם זיהיתם שילדכם נאבק בשינויים או מעברים, תוכלו להפיק תועלת על ידי יצירת  עקביות בסביבתו.

כיצד ניישם עקביות גם בבית? כמה כלים פרקטיים

בקליניקה זה נראה כמהלך פשוט ובכל מקרה זהו חלק המוטל על המטפל, אך איך אתם ההורים יכולים ליישם את זה בבית כאשר ישנן לא מעט הפתעות? אז הנה כמה רעיונות, ולמקרה שתהיתם, לא צריך לקדש את העקביות ב 100%, חשוב גם לשמור על גמישות!

בבית, אתם כהורים יכולים לייצר עבור או עם הילדים לוח זמנים ויזואלי. בלוח הזמנים הזה תוכלו להציג את שגרת היום, בעיקר קצוות של בוקר וערב, וכן פעילויות המתוכננות לאותו השבוע (בית ספר, חוגים, תאריכים חשובים ועוד). אם תבחרו לעשות זאת האפשרויות שברשותכם אינן מוגבלות ותלויות רק ביצירתיות שלכם 🙂

תוכלו להציג את הפעילויות המתוכננות על גבי הלוח דרך ציורים או גזרי עיתונים למשל (ולא במילים) על מנת להמשיג לילד טוב יותר את התוכן. זוהי גם דרך משחקית יותר שילדים מכירים ומקבלים לרוב טוב יותר ממילים.

לדוגמה: שגרת הבוקר עשויה לכלול ציור של מברשת שיניים, חולצה ומכנסיים (כאמצעי שמדגים החלפת בגדים לגן או לבי״ס), כוס וצלחת (כמדגימי ארוחת בוקר); תחילת היום במסגרת החינוכית יכול להיות  להיות מצויר עם חצר ומשחקים או ספרים, בניין, מורים וילדים; שגרת ערב עשויה להיות מיוצגת באמבטיה, צלחת (ארוחת ערב), מברשת שיניים, ומיטה. אם שגרת היום של ילדכם מוגדרת בשעות קבועות פחות או יותר ניתן לצייר שעון עם הזמנים התואמים. 

ככל שתהיו יצירתיים, ואף תשתפו את הילדים בהכנה היצירתית כך תזכו בזמן איכות משותף, הכרה, צחוק וחיבור נוסף עם ילדכם.

אך מה עם הגמישות?
הרי לא נרצה לגדל ילדים ״מקובעים״, צריך גם לדעת לצאת מהקופסא.
אני מציעה לשמור על פעילויות אחר הצהריים כמקום של גמישות וזה כמובן בהתאמה לפעילויות הילד. למשל, אם הוא משתתף בחוגי העשרה (ספורט, דרמה, מוזיקה, קריאה, מתמטיקה וכו'), אלו יצויינו בלוח החזותי שבניתם, יחד עם זאת חשוב להשאיר מקומות ריקים, בהם תוכלו להכניס אימג׳ או ציור שבחרתם עם ילדכם שייצג חופשיות וספונטניות (ניתן גם להשאיר ריק אך חשוב לתמלל עבור הילד את המשמעות).

כשתסתכלו יחד עם הילד בערב או בבוקר על הלוח, ותדברו על מה ״שצפוי היום / מחר״, תוכלו להזכיר ולדבר על הדברים שקרו וגם על אלו שהשתנו אם היו כאלה, למשל חוג שהתבטל אם המורה לא הגיע; דברו מה עשיתם במקום ואיך זה תפס אתכם, אפשר גם להוסיף הומור, ואם ניתן גם לחזק את הילד על יכולותיו בהתמודדות עם השינוי. וגם אם הכל היה כמתוכנן, תוכלו להעצים את הילד על הישגיו, ולדבר על מה שבחרתם לעשות במקומות ״החופשיים״ שבלוח.   

לסיכום, לוח הזמנים החזותי יכול לסייע לילדים בכך שהם יידעו למה לצפות והאי וודאות תפחת, אך חשוב לא פחות ואפילו יותר שהלוח החזותי ייאפשר גם מקום של גמישות וקבלת שינויים כיון שאלו חלק מחיינו וחיי ילדינו. 

יש לכם שאלות נוספות? מוזמנים לכתוב לי hagit.playtherapy@gmail.com

שיטת הטיפול במשחק (Play Therapy) משתמשת במגוון כלים טיפוליים כדי לאפשר לילדים לבטא את עצמם באופן לא מילולי, ובעזרת המטפל לייצר שינוי – רגשי, חברתי או התנהגותי. משחק בארגז חול הוא אחד מהכלים הללו, והוא אפקטיבי במיוחד, על כך ארחיב בפוסט זה.

כשמדברים על חול בטבע או בחדר המשחקים חלק מההורים נעים בחוסר נוחות. עבור לא מעט אנשים חול היא מילה נרדפת ללכלוך ובלאגן והם היו מעדיפים לשמור את החול במקומו הטבעי ולא בביתם, ואף להימנע ממקומות בהם יש חול. אך כשמדובר בחדר הטיפול במשחק השימוש בארגז חול הוא הכרחי. חול הוא אחד מהכלים הטיפוליים המקדמים והחשובים שיש. 

כאן המקום לשתף  אתכם ההורים בחשיבות של המשחק בארגז החול, ואני מקווה שאם אתם חשים חוסר נוחות כרגע עד סוף קריאת הבלוג היא תתפוגג ותתחלף בסקרנות.

משחר ההיסטוריה, חול ואדמה (כמו גם אוויר, אש, ומים) הינם יסודות הטבע ומהווים חלק בסיסי וראשוני מחיי האנושות והאדם. חול בפרט זוכה לא פעם לקחת תפקיד משמעותי בחווית הילדות שלנו, אפילו בזמנים מודרניים ״וממוחשבים״ כמו שאנו חיים היום.

כשילדים משחקים בחול ומים לרוב יהיה זה משחק ספונטני ולא יידרש הסבר כלשהו, חוקים או כללים. בחדר הטיפול במשחק ארגז החול משמש ככלי טיפולי, כיתר הכלים הטיפוליים שנמצאים בחדר – אומנות, כלי מוזיקה, לגו, תלבושות ואביזרים למשחק סוציו-דרמטי ועוד.

ארגז החול, על תכונותיו הייחודיות, מאפשר הזדמנות לתאר חוויות, רגשות, קשיים, ורצונות באופן טבעי ולא מילולי, גם כאלו שקשה יותר לבטא במילים, וזה גם היתרון שלו. החול הוא דינאמי, ככלי ביד היוצר.

אחרי ההקדמה הזו, נצלול טיפה יותר לעומק. מוכנים?

אז מהיכן הגיעה שיטת הטיפול בחול? 

דורה קאלף (1904-1990) ייסדה את הטיפול במשחק בחול כפי שאנו מכירים אותו היום- Sandplay Therapy . היא ביססה את שיטתה על רעיונות יונגאניים, ועל עבודתה של מרגרט לוואנפלד (1890-1973).

החזון של קאלף היה לאפשר לילד "מקום בו הוא יוכל להביע את עצמו באופן חופשי ובטוח״. ובמילים אחרות – מקום שבו הוא יוכל לשחק החוצה את רגשותיו ללא חשש. ארגז החול שיצרה דורה קאלף, ובתמיכת מטפל מוסמך, הוא המקום הסימבולי המאפשר לילד לעשות זאת.

ארגז החול לרוב בנוי מעץ (בעל מידות מסוימות ותחתית כחולה), המונח על שולחן נייח או נייד, שמחציתו מלאה בחול ים דק. בנוסף, בחדר הטיפול יימצא גם אוסף מיניאטורות – משחקים מוקטנים המייצגים סימבולים מעולמות שונים, כדוגמת מכוניות, בתים, פרחים, צדפים, אנשים, חיות, גשרים וחומות, דמויות קסומות, שדונים, גיבורי על ועוד.

הילד יכול לשחק בחול עם או בלי המיניאטורות באופן חופשי וכמעט ללא הגבלות, כשהמטפל לצידו ומסייע לו בעת הצורך. בכך ארגז החול מאפשר לילד להביע בצורה משחקית את עולמו הפנימי, את רגשותיו, קשייו, ורצונותיו. 

למה משחק בחול כל כך משמעותי בחדר הטיפול? ומה הקשר בין ארגז החול והמוח האנושי?! 

מנקודת מבט של מדעי המוח, אנו למדים שמחקרים מראים שנגיעה בחול מפעילה אזורי מוח מסוימים; תחושת מגע החול ביד נעה במוח ומייצרת קלט מישוש (בדומה לאותה תחושה שאנו חשים בהליכה על חול חוף). הקלט שנחווה עם נגיעת האצבע בחול ייעובד במוח כחוויה חיובית או שלילית בהתאם לנסיבות בהן הוא התרחש.

בטיפול במשחק ״הקלט״ הוא למעשה המשחק בארגז החול. בעת שהקלט התרחש בסיטואציה חיובית, כלומר בנוכחות מטפל שיצר יחסי אמון טובים וחיוביים עם הילד, הקלט -שהינו למעשה הבעת עולמו הפנימי של הילד, ״יפגוש״ אווירה תומכת ואמפטית יחד עם אמונה ביכולותיו. למעשה המשחק בחול יפגוש ״מרחב מאפשר ובטוח״ והחוויה תירשם במוח כחוויה חיובית ולא מאיימת. המוח בתגובה ישחרר הורמונים חיוביים, ותחושת הביטחון והמסוגלות של הילד תעלה. מכאן בעצם מתחיל תהליך השינוי הפנימי.

בנוסף על כך, מחקרי מוח מראים ששימוש במטאפורות וסמלים כדי להמחיש אירועים וחוויות יכול לקדם עמוקות את השימוש במוח הימני, המכיל רגשות ורגשות, ומעלה אותם אל פני השטח. 

עבור הילד, השימוש בחול הוא פשוט. לא נדרש ידע מוקדם, אין אילוצי שפה או יכולות, והילד לא צריך להיות ״אומנותי״ כדי לשחק בו. אין נכון ולא נכון במשחק בארגז החול, משחקו של כל ילד נכון עבורו ומדגים חלקים מעולמו הפנימי.

דבר אחרון שחשוב לציין הוא התפקיד של המטפל

אחת המטרות העיקריות של המטפל במשחק היא לאפשר לילד את הביטחון לבטא את עצמו, ולא להתבטא במקומו. המטפל רוצה לאפשר ולקדם ביטוי וחקירה עצמית של הילד את עולמו. המטפל יסייע לעשות זאת בצורה מווסתת ומקדמת.  

המטפל יהיה סקרן לגבי יצירתו ומשחקו של הילד בחול, והוא ייקח חלק פעיל יותר או פחות בהתאם לצרכי הילד ולהובלתו, ואף ייתכן שהשניים יחקרו יחד מצבים שעולים במשחק מתוך רצון לסייע, לתמוך בילד ולקדם את המטרות הטיפוליות. 

אז נסכם

לסיכום, משחק בארגז החול הוא כלי עשיר וייחודי בטיפול רגשי. החול משנה את צורתו ומבנהו כראות עיניו של המשחק בו. כחלק מהמשחק, הילד יכול להוסיף מיניאטורות וסמלים כדי לבטא את עולמו הפנימי. יתר על כן, משחק בחול נקלט פיזיולוגית כחוויה סנסורית טבעית של האדם ומכאן שהשימוש בחול יכול לקדם חיבור עמוק יותר של גוף ונפש.

אני מקווה שבפעם הבאה שתהיו בחוף הים או במגרש משחקים עם ארגז חול, תרגישו כמה כוח ואפשרויות טמונים בו ותסתכלו עליו אחרת.

רוצים עוד מידע? יש לכם שאלות? מוזמנים לכתוב לי hagit.playtherapy@gmail.com

 ילדים משחקים כשמתאפשר להם לשחק

משחק הוא אמצעי התקשורת הטבעי ביותר עבור ילדים בכל העולם, בכל תרבות, ומדינה. משחק הוא  הדרך של הילדים ללמוד על העולם והסביבה, לפתור בעיות, לתקשר ולהתמודד עם מצבים שונים

"במשחק, ובמשחק בלבד, הילד או המבוגר מסוגלים להיות יצירתיים ולהשתמש באישיות כולה, ורק בהיותו יצירתי מגלה היחיד את עצמו." ~ ד.ו. ויניקוט

טיפול במשחק משמש ככלי לפתרון קשיים רבים של ילדים. 

חדר הטיפול במשחק מציע לילד משחקים רבים שהינם למעשה כלים טיפוליים, תרפואיטיים.
אלו כוללים כלי אומנות וציור, מוזיקה, תנועה, משחק בארגז חול ועוד. בשיטת הטיפול במשחק אנחנו מאמינים ביכולת השינוי שטמונה בכל ילד.

״כל ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו״ (הרב קרליבך)

טיפול ייחודי זה מאפשר לילדים 'לשחק' את רגשותיהם ולהביע את עצמם באופן חופשי, בצורה לא מילולית ולא שיפוטית. הבעת הרגשות, החוויות והאתגרים דרך המשחק מובילה לחשיפת עולמם הפנימי של הילדים, ובעזרת המטפל ייעשה עיבוד של התכנים ומציאת פתרונות.

המשחק הטיפולי מנצל את יתרונות המשחקיות ומשתמש בהם לקידום ותמיכה בילדים עם קשיים רגשיים, חברתיים והתנהגותיים.

בטיפול במשחק, המטפל מאפשר לילד לבחור במה ואיך הוא רוצה לשחק (בגבולות הבטיחות), ולבחור כמה הוא רוצה לשתף במילים. המטפל ייבנה יחסי אמון עם הילד, ישקף ויעצים אותו תוך כדי משחק וככל שניתן, הוא  יעודד אותו לעבוד על אתגרים, קשיים וסוגיות הקשורות לעולמו ויכוון אותו דרך המשחק, למציאת פתרונות. 

ארגז הכלים הטיפולי

״ארגז הכלים״ של הטיפול במשחק מבוסס על הגישה ההוליסטית, הרואה את הילד כמכלול וכחלק ממעגלי חיים רחבים יותר. הטיפול משתמש באמצעים משחקיים טבעיים לילד. משחקים אלו נבחרו בקפידה לאחר שהוכחו היכולות הטיפוליות שלהם לאורך שנים ועל ידי דיספלינות טיפוליות מגוונות, והוא כולל:

• חומרי אומנות, ציור ויצירה
• ארגז חול ומגוון מיניאטורות (״עולם קטן״)
• בובות מסוגים וגדלים שונים, מסכות
• תחפושות ואביזרים למשחק סוציו דרמטי 
• כלי נגינה מגוונים
• שימוש בריקוד ותנועה
• שימוש דימיון מודרך
• ספרים וסיפורים תרפואטיים

הילד מוזמן לשחק במשחקים אלו לפי רצונו ודמיונו תוך תמיכה וליווי של המטפל; שילוב זה יעודד את השינוי הרצוי.

למי הטיפול מיועד?

טיפול במשחק אידיאלי לילדים בגילאי 4 עד 12 אשר חווים כעת קשיים רגשיים, חברתיים והתנהגותיים. ילדים שיש להם קושי מילולי לשתף ולספר על חוויות וקשיים שהם עוברים, ילדים סגורים יותר, או ילדים שסף התסכול שלהם נמוך והם מתקשים ״לשמור על הכללים״, ילדים שעברו חוויות חיים המצריכות עיבוד, ילדים בעלי דימוי עצמי נמוך, או ילדים שרוצים תמיד לנצח ולהיות ראשונים, ילדים עם קושי בוויסות, ועוד. הטיפול במשחק מציע סיוע לילדים שצריכים כעת תמיכה רגשית שתוביל אותם למקום רגוע יותר, ושלם יותר, ובכך יוכלו להרגיש נינוחים יותר עם עצמם ועם הסביבה.

אם נתקלתם באחד או יותר מהקשיים הבאים אצל ילדכם, טיפול במשחק הוא כנראה הטיפול הנכון עבורכם:

• בעיות כעס ורגזנות
• קושי בתקשורת עם אחרים
• הפרעת קשב וריכוז
• קושי רגשי וביצועים נמוכים (אקדמית, חברתית)
• בעיות התנהגות (בבית, בבית הספר או בגן)
• ילדים שחוו שכול / אובדן
• בעיות ביחסים במשפחה
• קושי על רקע פרידת או גירושי הורים
• חווית בריונות או בריונים כלפי אחרים
• קשיי גמילה, הרטבת לילה, אנקופרזיס
• חרדות ופוביות (כדוגמת חרדת פרידה, חרדה חברתית)
• קשיי הסתגרות והתבודדות
• אילמות סלקטיבית
• סיוטי לילה
• ילדים שחוו התעללות (רגשית, פיזית, מינית)
• ילדים שחוו טראומה טְרַאוּמָה
• ילדים על הספקטרום האוטיסיטי
• ילדים עם עיכובי התפתחות
• ועוד

האם הטיפול במשחק עובד?

נתונים שנאספו מכל רחבי העולם ונחקרו על ידי ארגון Play Therapy International PTUK באנגליה, מראים כי אחוז השיפור אצל ילדים שעברו תהליך של טיפול במשחק הוא מהגבוהים בעולמות הטיפול. למעלה מ-100,000 מקרים שנותחו על יד PTUK בשנת 2015 הראו שינוי חיובי עבור 75% מהילדים (למאמר המלא ב Play for Life magazine).

איך מתחילים בכלל?

מתחילים בכך שתפנו אליי!

אשמח לפגוש אתכם ולשמוע על הקשיים שילדכם עובר מה החששות והרצונות שלכם; אשתף אתכם בעקרונות הטיפול, נתאם ציפיות לגבי מהלך הטיפול ומה צפוי בו. לסיום, נקבע יעדים טיפוליים ואבנה את הטיפול הנכון לילדכם.  

אתחיל להיפגש עם ילדכם על בסיס שבועי (כ- 45 דקות כל פגישה), ואנו ניפגש שוב לפגישת הורים בכל מספר שבועות. במפגשים אלו תינתן הדרכת הורים ממוקדת ומדויקת לילדכם ולכם –  ההורים והמשפחה.

המפגשים השבועיים ועקביות הטיפול חשובים כדי למקסם את יעילות הטיפול. אנו נשמור על קשר הדוק לאורך כל זמן הטיפול, ונעבוד כצוות על מנת לסייע לילדכם.

זה הזמן להתחיל לשחק!  

בנוסף לטיפול במשחק, קיים טיפול נוסף – טיפול דיאדי (קרא עוד).

רוצים עוד מידע? יש לכם שאלות? מוזמנים לכתוב לי hagit.playtherapy@gmail.com

"מים לשניים" הינו קורס להתערבות טיפולית ייחודית שנועדה לתמוך ולהעצים את יחסי ההורה-ילד. המשחק במים, יחד עם הראייה והפרקטיקה הייחודית של הטיפול הדיאדי, יוצרים כלי עבודה טיפולי חדשני גם למטפלים מנוסים.

בקורס זו יילמדו ״עדשות טיפוליות״ ייחודיות, המשלבות עקרונות מטיפול במשחק, מעבודה דיאדית, ושימוש במים ככלי טיפולי. ״עדשות״ ייחודיות אלו יאפשרו לנו לחדד ולהבין את הקשר בין ההורה לילד מנקודת מבט אחרת ויאפשרו להגיע לשינוי והעצמת הקשר ממקום משחקי, מכיל ושיתופי.

הקורס נבנה על ידי שתי מטפלות מנוסות, יעל ליבנה וחגית קירשנר-שלום, אשר פעלו יחד לבניית שיטה אינטגרטיבית ייחודית של עבודה דיאדית באמצעות טיפול במים.

על הקורס

הקורס משלב ידע ושיטות שונות מעולם הפסיכותרפיה והטיפול הרגשי הדיאדי שיחד יצרו מודל עבודה חדשני לקשר הורה-ילד. 
המשחק הדיאדי במים ישמש ככלי רב פנים וכזרז לבניית אמון, תקשורת ושיפור תהליכי ההתקשרות בין ההורה והילד. 
בקורס נלמד ונחדד את תפקיד המטפל במשלוש הטיפולי שנוצר, וכיצד לנווט את השימוש הטיפולי במים לידי כלי תצפיתי ומעשי שיהווה בסיס איתן לקידום וחיזוק הקשר הדיאדי.

יעדי הקורס

יוצג ויילמד מודל העבודה של הטיפול הדיאדי במים, כולל שלוש עקרונות עבודה.
יוצגו כלים מעשיים של פעילויות הורים-ילדים, כולל תרגול של טיפול מרחוק (און-ליין).
הלמידה תהייה אינטרקטיבית ותכלול הדגמות חיות וקליפים על מנת למקסם את הלמידה.
בסוף הקורס המשתתפים יוכלו להשתמש בכלים ובשיטה הנלמדת מיידית.

מודלי הקורס

– חוברת קורס תחולק לכל המשתתפים
– תעודת השתפות על 12 שעות אקדמאיות תינתן לכל משתתף (80% נוכחות חובה)

למי מיועד הקורס

פסיכותרפיסטיים, מטפלים במשחק, מטפלים רגשיים (אומנות, הבעה ויצירה), פסיכולוגים, מטפלים משפחתיים, מטפלים דיאדיים, עובדים סוציאליים, יועצים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, מטפלים בחינוך מיוחד, וכל מי שעובד עם ילדים ומשפחות ורוצה להרחיב את ארגז הכלים שלו.

מתי ואיפה 

לפרטים נוספים צור קשר hagit.playtherapy@gmail.com

על המנחות

פסיכולוגית (M.A), מטפלת מוסמכת במשחק (PTI), מטפלת דיאדית מוסמכת (Theraplay L1), מאמנת הורים בשיטת Fillial Coaching, מנחת קבוצות הורים COS-P, וסופרווזירית

חגית קירשנר-שלום פסיכולוגית (M.A מאוניברסיטת תל אביב) ומטפלת במשחק מוסמכת מטעם הארגון הבינ״ל לטיפול במשחק באנגליה (Play Therapy International PTI/PTUK).
חגית בעלת ניסיון רב בתמיכה בילדים ומשפחות באמצעות טיפולים פרטניים, דיאדיים וקבוצתיים, וכן העבירה סדנאות להורים ואנשי מקצוע. חגית עבדה כמטפלת בכירה בקליניקה פרטית להתערבויות מוקדמות ובבתי ספר בינלאומיים בסינגפור במשך שש שנים. לאחר חזרתה לארץ לפני כשנה התחילה לקבל מטופלים בקליניקה באזור השרון ולהרצות בחוג לפסיכותרפיה טיפול במשחק במכללת אורנים.

חגית עברה הכשרות רבות בתחום הטיפולי, במטרה לעזור להורים וילדים להתגבר על האתגרים הניצבים בפניהם, ומאמינה בטיפול אקספרסיבי ובעבודת הצוות עם ההורים ככלים משמעותיים בתהליך הטיפולי. 

מטפלת באומנות (M.A)

יעל ליבנה מטפלת מוסמכת באמנות ועוסקת בטיפול וגישות פסיכודרמה למעלה מ 20 שנה.
יעל בעלת קליניקה פרטית ומתמחה בתמיכה בילדים ומתבגרים עם קשיים רגשיים.

יעל פיתחה את שיטת ״טיפול במשחק מים" (Water Play Therapy), טכניקת טיפול חדשנית על בסיס מים.
היא פרסמה את ספרה "Rising on Water" בשנת 2015 .

יעל מציגה את שיטתה ברחבי העולם בפני צוותים טיפוליים, רפואיים וחינוכיים בבתי חולים ובאוניברסיטאות; היא הכשירה צוותים באפריקה ובאסיה באמצעות ארגונים בינלאומיים.
יעל היא חברת צוות אקדמית במכללת אורנים ומפקחת על מטפלים. לאתר

לרישום לקורס